<h1>או"ז הלכ' מגילה סימן שע"ג</h1>
<h2>דף טז:</h2>
דברי שלום ואמת א"ר תנחום (אמר רב אסי) ואמרי לה (א"ר חייא) אמר רב אסי מלמד שצריכה שירטוט כאמיתה של תורה כספר תורה שירטוט הלכה למשה מסיני. ינוח ליום צרה איש רוחו לא קצרה. אחי החבר ר' יום טוב. על יום טוב יבא. בדידי הוה עובדא שהיתה לי מגילה שהית' כתובה בכתב ידי ולא היו הקלפים מעובדין לשמה וקניתי עורו' ונתתים בסיד והוצאתים מן הסיד וכשנתנום במים על ידי אחד מן נערי נמרטו ע"י הנערים (ובכל) [ובכן] סיימתי וכתבתי אחרת ועדיין שתיהן בידי גם בתגין וזיונין ובחטרת חתי"ן ובפתיחת ההי"ן ופתיחת קופי"ן ובקוצי יודין ובהיקף גויל ובכמה דברים כי נראה בעיני שצריכה עיבוד וכל דברים חוץ ממה שחברה התלמוד לאיגרת ועדיין חמורה מס"ת בהרבה דברי' כדאיתא פ"ק דמגילה שצריכה דיו ושרטוט כי לא מצינו בס"ת בתלמוד אלא במסכת [סופרים] שמצריך לס"ת שרטוט יעקב בר' מאיר זלה"ה. חרבונה בה"א. ותמאן המלכה ושתי לבוא מלא וי"ו. אשר לא תבוא ושתי מלא ו'. כי רבה הוא בוי"ו. א"ת אשר עשתה בלא ויו. תמרוקיהן מלא וי"ו. הגולה מלא ואו. א"מן את הדסה חסר ואו. מנתה לתת לה בלא ואו ובלא יוד. וישנה חסר יוד. את נערותיה את בלא ואו. ובהגע תר תרויהו חסירי יוד [ואו]. לשלוח יד במלך אחשורש מחוקה ואו בתרא מאחשורוש. בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי מלא ואו. ודתיהם שנות מחוקה ואו קדמאה. ועם ועם כלשנו חסירים ואו. בשם המלך אחשורוש מלא ויו. להיו' עתדים חסר יוד. כי אין לבוא מלא ואו. ותבואינה מלא ויו ויוד. ויצא התך אל מרדכי אל רחב העיר חסר ויו. ואל תאכלו ואל תשתו ואל כולם בויו. ויתאפק המן ויבוא מלא ויו. כי אם אותי (ויוד מוגה) מלא ויו. אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב מלא ויו, ולא כתיב היושב. את ספר הזכרונת חסר ויו בתראה. לחצר בית המלך החיצנה חסר ואו. ויאמר המלך יבוא ויבוא המן כולם מלאים ויו. אשר החילות לנפול מלא יוד ואו. כי נפו"ל תפו"ל מלא ויו. גב"ה חמשים אמה חסר ו'. ויאמר המלך תלהו עליו חסר ויו. את בית המן צרר היהודיים צרר חסר ויו היהודיים בשני יודין. ויקראו ספרי המלך חסר ואו. בעת ההיא ביוד. ושרי המדינות אשר מהדו חסר ואו. להשמיד להרג חסר ואו. ולהיות היהודים ביוד אחד. עתידים היוד ראשונה תג כזה '0. יצאו מבהלים חסר ואו. וששון מלא ויו. ונהפוך הוא מלא ואו. כי האיש מרדכי הולך מלא ויו. ואת ארדי חסר יוד. עשרת בני המן בן המדתא צרר חסר ויו. ומשלוח מנות קדמאה מלא בתראה חסר. ומתנות לאבינים חסר ואו. אשר כתב מרדכי עליהם והפיל פור הוא הגרל ובבאה לפני המלך כולם חסר ויו. דברי הצו"מות וזעקתם ומאמר אסתר קים דברי הפו"רים ורצוי לרו"ב אחיו מלא ויו נשלמו חסירות ויתירות. גם ושתי סתומה. ביום השביעי פתוחה. בערה בו סתומה. כלשון עמו פתוחה. איש יהודי סתומה. באמנה אתו סתומה. דברי הימים לפני המלך פתוחה. הוא חודש אדר פתוחה. ויעש העץ סתומה. בנזק המלך פתוחה. שככה סתומה. ומרדכי יצא סתומה. א' של פרשנדתא קטנה, דפרמשתא גדולה וי"א להיפך. חמש מאות איש בראש הדף. ותכתוב אסתר סתומה. וישם המלך סתומה. ויאמר מומכן ממוכן קרינן. וקבל כתיב וקבלו קרינן. בת אביח"ל ת"קף קי"ם קי"מו הצמו"ת קי"ם אחשר"ש גד"לת. וזה מכתב ה"ר שמעון זצ"ל לא שמעתי תגין במגילה, אך זיונין בשעטנ"ז גץ בכולן מצד שמאל כזה ג' נקודות קטנות, וחטרת החית כך \raster)85-,85-(="Z((]" לפי פיר' (חסר תיבה) ורבי' יעקב מפרש באמצע חית כך \raster)85-,85-(="Z(([" ועל חסירות ויתירות אין לחוש הואיל ואין פוסל בכך כדאמרי' בפרק הקורא את המגילה למפרע [י"ח, ע"ב] ת"ר השמיט בה הסופר אותיות ופסוקים וקראן הקורא כתורגמן המתרגם יצא, וכ"ש ביתירות. על ואת נערותיה אין בידי להכריע עד אפנה לעיין המסורת אם יש בו מסורת אם לא [ה'] אחשורש חסר על פי המסורת לשלח יד ויקראו סופרי המלך ויאמר המלך אחשורש הנה בית המן נתתי לאסתר ויכתב בשם המלך וחד כתיב אחשרש אין בו ויו כלל וישם המלך אחשרש מס. באמרם כתיב וכף קרינן כאמרם ע"פ המסורת. ראיתי שנקדת סוף הפסוקים ולא נכון בעיני כי מה לי לנקדם כך מה לי בינתים הפוסל במסכת סופרים. קוצו של יוד מפר"ת כך שנעשית כה' דצריך תגין בפרק הקומץ [כ"ט, ע"ב] וכקוף בפרק הבונה [ק"ד, ע"א]. חרבונא ראשון בא' ושני בה"א על פי המסורת. עשרת בני המן כך כתובים ע"פ מסכת סופרים והכי גרסי' איש בראש שיטה ואת בסוף השיטה כך
איש		ואת
פרשנדתא	ואת
דלפון	ואת
אספתא	ואת
פורתא	ואת
אדליא	ואת
ארידתא	ואת
פרמשתא	ואת
אריסי	ואת
ארדי	ואת
ויזתא	עשרת
וזהו לבינה ע"ג לבינה ואריח ע"ג אריח לבינה השמות אריח ואת ולא כפי' רבי' שלמה, וכן בשאר שירות שיטה גדולה לבינה שיטה קטנה אריח. בפרשיות לא שמעתי אם פתוחות אם סתומות ומסתברא לעשותן סתומות כעין תפילין ומזוזות. עד כאן מיסוד מורי רבי' אב"י העזרי זצ"ל.
